user preferences

New Events

Mashriq / Arabia / Iraq

no event posted in the last week

בילעין - עשר שנים של מאבק בלתי נילאה

category mashriq / arabia / iraq | community struggles | opinion/analysis author Monday March 02, 2015 16:16author by Ilan Shalif - Anarchists Against the Wall; A-Infos; Ahdutauthor email ilan.shalif at gmail dot comauthor address Tel Aviv Report this post to the editors

המאבק בבילעין הוא רק חלק אחד במארג של המאבק של יותר מ-120 שנים בין מיפעל ההיתנחלות הציונית בפלסטין לבין תושבי המקום
The regular Friday demonstration in Bil'in. Photo from Bil'ins Struggles 2013
The regular Friday demonstration in Bil'in. Photo from Bil'ins Struggles 2013


בילעין - עשר שנים של מאבק בלתי נילאה


המאבק בבילעין הוא רק חלק אחד במארג של המאבק של יותר מ-120 שנים בין מיפעל ההיתנחלות הציונית בפלסטין לבין תושבי המקום.

המאבק בבילעין הוא גם השיא של המאבק העממי המשותף של פלסטינים וצעירי הקהילה היהודית ש"בגדו" בקהילה היהודית המקומית הרתומה למיפעל ההיתנחלות הנשלנית הציונית.

כשותפים שניים בחשיבותם רק לפעילים המקומיים חושלה ביננו ברית יוצאת דופן במאבק של חצי האלף שבין הקולוניאליזם האירופאי לבין שאר תושבי העולם.

רק מעטים יודעים שהשורשים של הברית בבילעין הם דווקא בצ'יאפס שבמקסיקו.

ה- PGA שיצא לדרך במפגש העולמי השני של תנועת ההיזדהות עם המאבק בצ'יאפס שהיתקיים בשנת 1997 בספרד התפתח למוקד המאבק העולמי נגד הגלובליזציה הניאו-ליברלית. שלוחה שלו היתפתחה בישראל ואך טיבעי היה שסדנה פלסטינית-ישראלית בכנס הפי.גי. אי. בלידן 2002 תצמיח מאבק משותף נגד הכיבוש הישראלי בפלסטין.

זה לקח כחצי שנה ותחילתו של המאבק נגד גדר ההפרדה עד שקם המחנה המשותף במסחה למאבק נגד גדר ההפרדה - שנועדה לספח לישראל שטחים מכיבושי 1967 של הגדה המערבית - בעיקר של כפרים שלאורך גבולות 1948.

זה לקח עוד כמה חודשים עד שהמאבק המשותף פרץ לרחבי המדיה כאשר בהפגנה משותפת נחתכו כמה עשרות מטרים של גדר ההפרדה ליד הכפר זבובה וכאשר זמן לא ארוך אחר-כך נורה ברגלו ליד מאסחה מאש חיה אחד מהמישתתפים הישראלים בפעולה נגד גדר ההפרדה שהיתה תחת הכותרת "אנרכיסטים נגד הגדר". האירוע זכה לכיסוי נירחב ולסקנדל עד כדי כך שהמפקד העליון של הצבא הישראלי בא לבית החולים להיתנצל בפני הפצוע, והוראות הפתיחה באש שונו כך שנאסר לירות באש חיה על מפגינים בשטחים הכבושים כאשר יש חשש שמשתתפים בה (יהודים) ישראלים.

מאז, יוזמת המאבק המשותף הזאת - בה השתתפו חברים מהאירגון האנרכיסטי מאבק אחד, אנרכיסטים אחרים מהסצנה ופעילים אחרים שדגלו במאבק ישיר, שלא היה לא שם יחודי קודם לכך, אימצה לה את השם "אנרכיסטים נגד הגדר". וזאת, למרות שהפעילים שהגדירו את עצמם כאנרכיסטים היו רק חלק מבין המישתתפים.

זמן מה, לאחר מכן, המחנה המשותף התפרק. בחודשים שלאחר מכן היו מאבקים משותפים נגד גדר ההפרדה בכפרים שונים לאורך תוואי גדר ההפרדה, כאשר גם פעילים ממגוון רחב יותר מנסים לפעול ביוזמותיהם... שלרוב נבלמו באמצע הדרך.

עד פברואר 2005, באף אחד מן הכפרים בהם היה מאבק נגד גדר ההפרדה הוא לא נמשך בהתמדה של שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש....

המאבק בבילעין התחיל כשנה מאוחר יותר - לאחר שבניית הגדר הגיעה עד בילעין. הפעילות של האנרכיסטים נגד הגדר עם הפעילים של כפרי האיזור נגד בניית גדר ההפרדה באיזור הביאה להשתתפות בהפגנה הראשונה בבילעין בשלהי הקיץ של 2004 ולהפגנה ביום השישי ב-20 בפברואר 2005 - הראשונה בשרשרת שלא ניפסקה של הפגנות יום השישי בבילעין.

בעקב פעילות אינטנסיבית בא-אינפוס - כולל תחזוקת הסרבר שלנו (במהלכה גם דיווחתי על המאבק המשותף) ניבצר ממני להשתתף כפעיל סדיר במאבק נגד גדר ההפרדה או במאבק בבילעין. לראשונה הישתתפתי בהפגנת יום השישי בבילעין בחודש מרץ 2005 ורק לאחר שהישתחררתי מחלק מן הפעילות של א-אינפוס בחודש מאי התחלתי להישתתף באופן סדיר בפעילות של האנרכיסטים נגד הגדר בבילעין ובמקומות אחרים.

תמונה מהמאבק בבילעין

לאחר שניסיונות שכשלו במשך חודשים לא מעטים למנוע את הישתתפות הישראלים בהפגנת יום השישי, היתפתחה מעין שיגרה. לאחר שחמקנו מהמיכשולים בדרך לבילעין, ולאחר שהסתיימה תפילת הצהריים, צעדנו לכיוון תוואי הגדר. במרחק לא רב מתוואי הגדר התפרסו הכוחות המזויינים של מדינת ישראל בשורה וחסמו בגופם את התקדמותנו. לא פעם, בטרם נקטו החיילים באמצעים חמורים יותר, התחילה התמודדות של דחיפות... ופיתאום קלטתי שפלסטינים יכולים לדחוף קלגסים מזויינים של מדינת ישראל וכל מה שקורה הוא שדוחפים אותם בחזרה.

תמונה אחרת שחזרה לא פעם, היתה של פעילים ומישלחות פעילים מרחבי הגדה המערבית שהגיעו להפגנת יום השישי בבילעין. בחלק מן המיקרים היה זה "רק" ביקור היזדהות, אבל לעיתים, היה זה "שיעור" שהוביל למאבק בכפרים אחרים. (לא פעם בהישתתפות פעילים מבילעין כדי להניע את התהליך.)

מפגשים

בשנים הראשונות של המאבק, התקיימו פגישות סדירות במהלך השבוע כדי לתכנן את "המופע" השבועי. בשנים אלה, כחלק מהמאמצים להעצים את הניראות של המאבק, נכלל בהן גם מיצג יצירתי - יחודי לכל הפגנה. התיעוד של מיצגים אלה - כמו התיעוד בצילומים ובקטעי ווידאו אחרים על המאבק בבילעין, מצאו את דרכם למדיה הישראלית והזרה. לא פעם, עם סייומה של הפגנה או פעילות אחרת הופק קטע של ווידאו אותו הבאנו בדרכנו הביתה למשרדי חברות טלביזיה ולא נדיר היה שבאותו הערב או למחרת קטעים ממנו שודרו בתוכניות סוף השבוע ואף מוחזרו לאחר מכן.

"במערב אין כל חדש"

בשנים הראשונות, הכיסוי התיקשורתי להפגנות יום השישי במדיה המסחרית והציבורית - לעיתים במהלכם ולעיתים בשעות שלאחר מכן הפך לשיגרה שבועית. אמנם הדיווח היה לעיתים רחוק מן האמת, אבל כמו שנאמר תרומתו היתה בעצם היתרחשותו. באחד מימי השישי התקשיתי להאמין לתוכן הידיעה: "השבוע, לא היו היתנגשויות במהלך ההפגנה השבועית בבילעין".

הכיסוי התישורתי של המאבק בבילעין ותרומתו למאבק הועצם על ידי עבודה מתמשכת ויצירתית של פעילים שהישתתפו במאבק עצמו. גם אירועים מיוחדים כמו הכנס הבינלאומי השנתי - שפעילי הכפר עמדו על כך שגם לאנרכיסטים נגד גדרות יהיה בו ניראות. גם המיפגשים הפורמליים והלא פורמליים עם מישלחות ופעילים עצמאיים בבילעין תרמו מאוד להפצת רעיון המאבק ברחבי העולם על ידם בחוזרם למקומות מושבם. ל"יחסי הציבור" למבק הפלסטיני בכללותו ולמאבק ברחבי העולם תרמו גם מסעות הסברה של פעילים מבילעין ומיוזמת האנרכיסטים נגד גדרות. גם ההקרנות ברחבי העולם - בעיקר של "בילעין חביבתי" ו"חמש מצלמות שבורות" בהם השתתפו לא פעם פעילים מהמאבק בבילעין תרמו את חלקם.

המאבק המשותף בבילעין של האנרכיסטים נגד גדרות ופעילי הכפר זכה גם להכרה בינלאומית. (ולא רק בהצבת הסרט חמש מצלמות שבורות במועמדות לאוסקר.) בשנת 2008 הוענקה מדלית קרל וון אוסיצקי לאנרכיסטים נגד גדרות ולוועדה העממית של המאבק בבילעין על ידי הליגה העולמית לזכויות אדם.

תמונת מצב

אז בילעין כבר מזמן לא המקום היחידי בו ישראלים מתמידים בפעילות שבועית לאורך שנים. מאבקים כאלו גם אינם מוגבלים למאבק נגד גדר ההפרדה או בילעדים לכאלו בהן מישתתפים פעילי האנרכיסטים נגד הגדר. אפילו לא מוגבלות הפעילויות-הפגנות החוזרות ונישנות לכאלו בהן מישתתפים ישראלים. אבל, אחת התרומות העיקריות של הישתתפות האנרכיסטים נגד הגדר בהפגנות היה הגבלת הוראות הפתיחה באש על מפגינים בשיטחי הגדה המערבית הכבושה... גם כשלא היה צפוי שמשתתפים בהם ישראלים. אמנם לאורך השנים גם נורו למוות כמה מפגינים, אך השיגרה של ירי חי לפיזור הפגנות - תוך הריגה מכוונת של מפגינים פלסטינים, שהיתה נהוגה לפני המאבק המשותף לא חזרה.

צומוד

אז גדר ההפרדה בשולי השטחים הכבושים כבר הושלמה. גם השיגרה של חצייתה על ידי פועלים פלסטינים "לא חוקיים" התבססה. בצד עשרות אלפי הפלסטינים המורשים לכך מגיעים מספר דומה של בלתי חוקיים, שגדר ההפרדה אמנם מקשה עליהם אך לא ממש מונעת מהם לעבור. מספר הפעילים הפלסטינים והישראלים המישתתפים בעיקביות במאבק המשותף ירד. פעילים משני הסוגים הפסיקו להישתתף בכלל או שמתעלים את פעילותם לאפיקים אחרים. אבל, יש גם לא מעטים מאיתנו שלא מרפים. את חלק מן הפעילים הפלסטינים הגבלות ותקופות מאסר מתמשכות ואלימות פיזית לא מרתיעות. וגם פעילים ישראלים נאחזים במאבק המשותף גם אם הועם זוהרו בתיקשורת ובחוגי השמאל הרדיקלי. עדיין יש מיצטרפים חדשים ועדיין יש תמיכה מורלית מפעילים לשעבר שפרשו.

כמו הדגים שלא ממש מודעים למיים

התרומה של המאבק המשותף בבילעין למאבק נגד הכיבוש והנישול אינה מוטלת בספק, אבל עד כמה היא משמעותית? הרי רק פחות ממחצית הקרקעות שנישדדו מכפר בילעין הוחזרו, ולא ניראה בעיין כל סיכוי לשיפוי נוסף. גם המאבק שהתפשט לא מראה סימנים של הישגים שבדרך... יותר מהאטה של תהליך הנישול במקומות "החמים". אבל, המאבק בבילעין הוא חלק ממאבק איתנים עולמי. וגם אם איננו יכולים לשים את האצבע ולכמת את ההישגים יש כמה הבלחות של אור. אז מיספר האיזכורים של בילעין בתיקשורת עבר כבר מזמן את המיליון. סרט תיעודי שני על המאבק בבילעין זכה לחשיפה עולמית ואפילו כמעט זכה לאוסקר. גם האכזבה מכך שהמאבק העממי לא עומד להשיג לאחור את הכיבוש התחלפה בהישתאות על תרומתו למאבק הבי.די.אס. העולמי נגד הכיבוש הישראלי. האלפים הרבים של פעילים בין לאומיים שהיו איתנו לפירקי זמן קצרים העבירו את הקרבות לרחבי העולם עד כדי כך שהחלחלה מתחילה לאחוז את קברניטי הכיבוש הישראל.

התרומה

האימרה על הקשר בין משק כנפי הפרפר לרגלי הרי ההימליה על סערת הציקלון בקצה השני של העולם רק ממקדת את הבנתנו על כך שאנו חלק ממערכת עולמית ועל היכולת של אירוע כביכול שולי לזעזע את כל המערכת. אז תנועת הפי.גי.אי. דעכה בעולם ובישראל. אבל "מרוץ השליחים" עם הלפיד לא נקטע. אז לרוח צ'יאפס (שבשולי מקסיקו) היתה עדנה ברוז'בה שבמרכז מאבק האיתנים במזרח הים התיכון. את קבוצות הפי.גי.אי. בישראל המשיך הלפיד באנרכיסטים נגד הגדר וכבר מזמן הציט לפידים לרוב במאבק הבין לאומי של הבי.די.אס. בישראל וגם בעולם הרחב כשמשמיצים את הפעילים הנימרצים פורעי החוק כבר מיזמן לא מגנים כ"קומוניסטים" אלא כ"אנרכיסטים". ואופן ההיתארגנות הלא היררכית במאבקים החברתיים כבר מזמן חדלה להיות מוזרות של הקויקרים והאנרכיסטים ומתחיל להיות נחלתם של כל המאבקים החברתיים.

וכתוספת

המאבק המשותף של האנרכיסטים נגד גדרות עם פעילי המאבק בבילעין ובכפרים אחרים, עזר למקד את העמדה של של אנרכיסטים ברחבי העולם כך שהמאבק של קהילות ועמי ילידים נגד מתיישבים זרים ומישטרים דכאניים אחרים אינו ניתפס עוד כמאבק של עילית קפיטליסטית ילידית ל"שיחרור לאומי" ול"הגדרה עצמית שמטרתה העיקרית היא השגת זכות היתר לשלוט ולנצל את בני עמם. מאבקים אלו מתקבלים כסוג נוסף של מאבקים מיגזריים שמוטב לאנרכיסטים להצטרף כדי לתרום לחינוכם של המוני העמלים וכדי להגדיל את היוקרה של האנרכיזם.

Related Link: http://ilanisagainstwalls.blogspot.com/

A confrontation between a villager and a soldier. Photo from Bil'ins Struggles 2013
A confrontation between a villager and a soldier. Photo from Bil'ins Struggles 2013

The author in Bil'in during a tear gas attack. Photo: Hamza Burnat
The author in Bil'in during a tear gas attack. Photo: Hamza Burnat

This page has not been translated into 中文 yet.

This page can be viewed in
English Italiano Deutsch
© 2005-2024 Anarkismo.net. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Anarkismo.net. [ Disclaimer | Privacy ]